הנתונים היבשים

180 מיליון איש בעולם חולים בסוכרת. שלושה אחוזים מהם – חמישה מיליון איש – יעברו במהלך חייהם קטיעת גפה. שבעה אחוזים מהאוכלוסיה בישראל – 400 אלף איש – חולי סוכרת. התמותה בקרב חולים עם כיב סוכרתי גבוהה פי שניים מבקרב חולים ללא כיבים. התמותה גבוהה פי ארבעה לאחר קטיעה. את מרבית הכיבים והקטיעות ניתן למנוע.

הגיל הממוצע של חולי סוכרת שעברו קטיעה הוא 55. בכשליש מן המקרים, תוך חמש שנים נקטעה גם הרגל השנייה. 5-15 אחוז מהחולים צפויים לעבור קטיעה במהלך חייהם. בישראל מדובר ב- 60-20 אלף חולים. ב- 1995 מתו בישראל מסוכרת 22 איש לכל 100 אלף. כלומר, 1237 בשנה. התמותה מסוכרת נמצאת בעלייה בשנים האחרונות.מתוך 2,841  חולי סוכרת הנמצאים בסיכון קטיעה, 1,590 ניצללו מקטיעה בזכות טיפול שמרני.

מבין הקטועים, 62 אחוז גברים, 38 אחוז נשים. רק 27 אחוז מכל הקטועים וקמו בעזרת תותבת. 42 אחוז מכל הקטועים ב- 1996 נפטרו. מתוך 771 קטועים באותה שנה, נפטרו 321 איש שננתיים אחרי הקטיעה.

המחיר הכלכלי של כל קטיעה נאמר בסכום של 27-12 אלף דולר. עלות קטיעה: 36,876 שקל; שיקום 22,389 שקל; אביזרים רפואיים 16,000 שקל; תותבת: 6,000 שקל. סך כל העלות, כולל שינויים בדירה, תורפות, אובדן הכנסה ועוד, מגיע ל- 936,533  שקל לחולה שעבר קטיעה.

עלות ריפוי פצע נמוכה מעלות קטיעה ושיקום. טיפול בכיבים מונע אחוז ניכר מהקטיעות. חינוך למניעה, כשהרגל עדיין בריאה, חוסף 80-50 אחוז מהקטיעות.

 הנתונים נאספו על ידי ד"ר אילנה הרמן ומכון לואיס לשיקום